ארכיונים עבור פוסטים עם התג: דפוס

תעלומת תרגום - עודד אראל 1998

"תעלומת תרגום" או "המנטרה השניה על ה structure" היא העבודה השניה בסדרת "המנטרות על ה structure",  היצירה הוצגה בגלריה "בית העם" באפריל 1998, כשנה לאחר הפרסום של "המנטרה הראשונה על ה structure".
התערוכה באוצרותה של שירי כליף קרלין כללה 16 "חלקים" או "פרקים", אשר כל אחד מהם כולל פוסטר – קומפוזיציה גרפית, עשוייה קולאז' דיגיטלי של מדיה-מעורבת, אשר הודפסה במדפסת הזרקת דיו, ומרכיב טקסטואלי, לרב כולל משפט או שניים, המוגשים בעברית ובאנגלית, והוצגו מודפסים מתחת לפוסטר.
הפוסטרים, הכילו קולאז'ים ועיצובים בעלי עימוד על גריד רבוע, וחומרי הגלם מהם הורכבו הקולאז'ים היו ציורים מעשי ידי בעיקר בסגנון קומיקס\פופ גרפי, שרטוטים גיאומטריים שנוצרו במחשב, מדיות רדי-מייד שנדגמו מתוך ערוצי התקשורת ההמונית המודפסת והמשודרת, שעברו עיבוד מחשב, סריקות של אובייקטים פיזיים, צילומי עירום וצילומים תעשייתיים אותם צילם הצלם עדי שנידרמן, ולכידות של פריימים מתוך קטעי וידאו-פרפורמנס אותם צילם אמן הוידאו אורי צייג.

המהדורה הדיגיטלית 2013

כעת מוגשת לכם מהדורת רשת דיגיטלית של היצירה:

תעלומת תרגום – עודד אראל – מהדורת רשת 2013 כל הזכויות שמורות.

מומלץ לצפות במהדורת הרשת על גבי מסך בגודל של לפחות 24 אינטש וברזולוציה של לפחות 1920 על 1200 פיקסלים.
המהדורה מורכבת מקבצים גרפיים ברזולוציה המקורית 52 מגה-פיקסל, עם אפשרות להגדיל תצוגה עד לצפייה בפירוט מלא (פיקסל לפיקסל) , ומוגשת מענן ה Dropbox שלי ולא משירות אחסנת אתרים מסחרי, מדובר במשקל כולל של כ 100 מגה-בייט לכן ישנו זמן טעינה מכובד.
החלוקה של כל התוכן לארבעה פרקים ראשיים: "חקירה", "עיבוד", "תשוקה", ו"ראיות", היתה חלק מהתהליך היצירתי במקור, אך לא הוצגה בתצוגה המקורית, פה בחרתי כן להציג את החלקים כי לדעתי זה מוסיף מבניות לרצף, אשר נדרשת במרחב הוירטואלי.
זו ממש טעות לחשוב שהמהדורה הזו (הדיגיטלית) מהווה פשרה כלשהי בהגשה לעומת תצוגת הדפוס הפיזית שהוצגה ב 98, ההפך הוא הנכון.
אומר בכנות שלדעתי המהדורה הנוכחית מהווה הגשה הרבה יותר אפקטיבית של היצירה לקהל מאשר האופן המקורי בו הוצגה בגלריה,
גם מבחינת האיכות הפורמליסטית של התצוגה, הצבע החי והרזולוציה, וגם מבחינת סוג המפגש והאינטרקציה בין הצופה ליצירה, היכולת להתרכז ולהתמקד בקריאת החלקים כסדרם, שלא ממש התאפשרה בחלל גלריה.
יש שיטענו שהעדר היכולת לקפוץ מחלק לחלק תוך התעלמות מהסדר המכוון (כפי שניתן היה לקהל לעשות בגלרייה) גורע מהחוויה של היצירה ואני מסכים איתם. אבל בהעדר מבנה ארכיטקטוני, הוספת סרגל תמונות מוקטנות המאפשר "לקפוץ" מתמונה לתמונה, גם פוגעת בפשטות ובמיקוד המפגש, וגם הופכת אותו לחוויה של "אלבום תמונות", לכן העדפתי להשאיר את הניווט לינארי, כלומר מעבר מכל חלק לחלק הבא או חזרה אל הקודם.

התעלומה

תעלומת תרגום היא מנטרה על ה"structure", וככזו היא יצירה רפטטיבית, מחזורית אשר עסוקה בהגדרה נגטיבית של השבר הפעור בין חווית החיים למרחב המושגי, או החיבור הבלתי אפשרי בינהם, בנסיון לפעור ערוץ תקשורת ישיר שהוא "לא חוויה" ו"לא מושג". עוד על המנטרות על ה structure והמטודולוגיה שמאחוריהן כאן בטקסט הזה.
תהליך ההווצרות של "תעלומת תרגום" היא "המנטרה השניה על ה structure" היה שונה באופן מהותי מזה של הראשונה. את הראשונה אני יצרתי מיוזמתי ותוך אובססיה מחשבתית מסויימת, ולאחר שהיצירה נוצרה החלטתי להפיץ אותה (בדפוס) גם במסגרת קוף מכונף 6, וגם בפני עצמה. במקרה של תעלומת תרגום התערוכה נקבעה בגלריה בית העם שנה מראש על-ידי העוצרת שירי כליף קרלין, וכשנקבעה, לא היתה היצירה קיימת עדיין בכלל. המרתון התחיל, ואם אני זוכר נכון הייתי די לחוץ. היו כל מיני רעיונות וכיוונים, היה לי די ברור שזו תהיה "המנטרה השניה על ה structure", ושכיוון החקירה הפילוסופי-מושגי ימשיך, חוץ מזה היה לי עניין רב בפסיכדליה, מיסטיקה, תרבות B וקאמפ. אבל באופן כללי בהתחלה בכלל לא היה נראה לעין באיזה אופן תיווצר פה יצירה לתערוכת יחיד.
מפגש עם ידיעה מוזרה\אקזוטית בעיתון ידיעות אחרונות היה ארוע מכונן. הידיעה בנוגע להרצחה של "מטפלת" סאדו בניו-יורק הפכה להיות הטריגר החומרי ליצירה של "תעלומת תרגום". הקשר של המנטרה אל מושגי העולם הזה.

מי רצח את מלכת הסאדו היהודיה

 

חומרים נלווים:

ההזמנה לתערוכה שהוצגה בגלריה בית-העם:
Invite

דבר האוצרת, הטקסט ששירי כליף קרלין כתבה על העבודה, הדפסות שלו היו זמינות בכניסה לגלרייה:
Translation_About001

צילום של אחד מקירות הגלריה, נותן מושג על אופן התצוגה, מתחת לכל דימוי מוצג הטקסט הרלוונטי בעברית ובאנגלית.

Translation_Gallery001

תיעוד של אירוע הפתיחה של התערוכה, צילומים של עדי שנידרמן

SAMSUNG

ביקורת שכתבה אביבית רוח על התערוכה, הודפסה בעיתון תל-אביב שיצא לאור ב 10-4-1998,
היא אמנם קוטלת אבל גם זה יחס:

Translation_Review_Tel-Aviv_newspaper-printed_10-4-1998

מודעות פרסומת

העטיפה של קוף מכונף #2 – רישום עפרון שלי – עיבוד דיגיטלי ועיצוב – דורון בן אברהם

קישור לחוברת המלאה בקובץ אקרובט
(כל הזכויות שמורות ליוצרי החוברת 1996)

החוברת השניה של כתב העת יצאה חדשים ספורים לאחר הראשונה, ובעיני היא מאד מיוחדת.

היא עדיין לא עשירה בתוכן כמו החוברות שיבואו אחריה,
וגם עדיין אין לה את המראה היותר מקצועני שהחוברות קיבלו החל מהרביעית,
והיא אפילו יותר קצרה ומעוטת תוכן מהחוברת הרשונה.

לדעתי מיהרנו ליצור עוד חוברת, בכדי לבסס עובדה שפה לא מדובר בתופעה חולפת,
ונדמה שמדובר בחוברת הדלה ביותר שיצאה, אבל לדעתי זה ממש לא כך.
החוברת הזו יחודית בזה שהיא חוברת נושא, היא ממוקדת בנושא טירוף ואי-שפיות,
ולכן התוכן שלה מאד אינטנסיבי, זו חוברת "הארד-קוריסטית".

בין התכנים שבחוברת ניתן למצוא:
דבר עורך מעמיק ומתריס מאת גדי ברינקר
מאמר על הטירוף בספרו של מ. גירה (מנהיג להקת הסוואנס) מאת ליאור אשכנזי
מאמר על הטירוף כפי שהוא משתקף בקומיקס – דורון בן אברהם
ראיון עם פאנץ טרייכלר – סולן להקת היאנג-גודס מאת גדי ברינקר
מאמר על הפיזיולוגיה של של מחלות נפש – עודד אראל (אנוכי)
קטע פרוזה חתרני מאת קושו

יוצרי החוברת:
גדי ברינקר
ליאור אשכנזי
דורון בן אברהם
דורון שיינר
קושו
אביחי רולניק
אוהד גוטפלד
אורי ענבר
יגאל בובטה
ג'יימס פומרוי
עודד אראל (אנוכי)

הכריכה של של קוף מכונף #1 – הנסיון הראשון שלי בגרפיקה ממוחשבת..

קישור לחוברת המלאה בקובץ אקרובט
(כל הזכויות שמורות ליוצרי החוברת 1996)

את גדי ברינקר הכרתי כאשר היינו יחד בקורס חובשים בבית הספר לרפואה קרבית של צה"ל, היה לנו עניין משותף בספרות, אומנות ופילוסופיה, ויחד עם ליאור אשכנזי, שהיה חברו של גדי מירושלים, החלטנו ליצור פנזין, שיהווה עבורנו חברה יצירתית, אינטלקטואלית, ויתן לנו במה עצמאית שעליה נוכל לבטא את עצמנו.
קראנו לחוברת בשם "קוף מכונף" מכיון שזה סימל עבורנו את השאיפה שלנו לעסוק ביותר מקיום יומיומי (לקבל כנפיים), כפי שגדי מתאר את העניין בדבר העורך שלו בחוברת הראשונה, וגם בגלל שהחיילים של המכשפה הרעה מספר הפנטזיה "הקוסם מארץ עוץ" הם קופים מכונפים, וזה פשוט Cool. סביב העניין התקבצו אנשים נוספים אשר תרמו את פרי עטם ומיצירתם והעניין יצא לדרך, שבמסגרתה במשך כשנה וחצי יצאו לאור שישה גליונות של כתב העט.

החוברת הראשונה הייתה ירית הפתיחה של היוזמה הזו, ואפילו שהיא נופלת מהחוברות שבאו אחריה בהרבה היבטים, לטעמי היא החוברת הכי מרגשת, משום שהייתה אקט עצמאי, אמנציפציה קריאייטיבית של החבורה שלנו. ואני זוכר כמה התרגשנו כשקיבלתו את העותקים מודפסים (נדמה לי שהיו 2000).
עבורי באופן אישי החוברת מציינת את פתיחתה של התקופה הראשונה, בה הצגתי אומנות לקהל, תקופה שהתחילה ב 96 עם החוברת הזו, והסתיימה ב 98 עם התערוכה "תעלומת תרגום".

התכנים של קוף מכונף #4 הם אסופה אקלקטית של רשמים, חלקם סקירות של מדיה ותופעות תרבותיות מהתקופה, חלקם פואטיקה ושירה, וחלקם נסיון ישיר ואמיץ לגעת באמיתות.
בין התכנים הללו ניתן למצוא:
תרגום לעברית של מילות הפתיחה העוצמתיות של הספר Nova Express מאת וויליאם בורוז – גדי ברינקר
סקירה על סדרת הקומיקס Sandman מאת ניל גיימן – ליאור אשכנזי
מבוא לתורתו של שנקרה – זרם במחשבה הבודהיסטית – דני גליק
מאמר על תורתו של פרופ' ישעיהו לייבוביץ' – אשר אטדגי
טקסט\מניפסט פוסט מודרניסטי – פרי כתיבתי

היוצרים של "קוף מכונף #1:

גדי ברינקר
ליאור אשכנזי
דני גליק
יובל הררי
ג'יימס פומרוי
אביחי רולניק
אשר אטדגי
עודד אראל (אנוכי)


הכריכה של "קוף מכונף #4" – פרי עיצובה של איילת לנדאו

קישור אל הגליון המלא בקובץ PDF
(כל הזכויות שמורות ליוצרי המגזין – 1997)

הגליון הרביעי של "קוף מכונף יצא באביב 1997, והיה הראשון מבין הגליונות אשר הודפס בשיטת "הדפס שמש" בשחור -לבן, בניגוד לקודמיו אשר הודפסו בהדפסה דיגיטלית.
הדבר אפשר לנו לייצר כמות גדולה יותר של עותקים (נדמה לי ש 4000),
ויותר חשוב, סוף סוף הייתה לו צורה של מגזין ולא של חוברת מודבקת, וזה גרם לנו לגאווה רבה.
בנוסף לכך עיצוב העטיפה שיצרה איילת לנדאו העניק לחוברת תחושה של "אלטרנטיב מקצועני" כיאה לשנות התשעים.
הגליונות הופצו בחנויות האוזן השלישית וטאואר-רקורדס בתל-אביב, ירושליים, וחיפה.
כל הדברים הללו גרמו לכך שעם הגליון הרביעי של "הקוף" הייתה תחושה שהעסק מתבגר.

בין התכנים של "קוף מכונף #4" ניתן למצוא:
דבר עורך נוקב של גדי ברינקר (כרגיל)
מאמר על דמותו ההסטורית של חסן אי סבח מאת ליאור אשכנזי ודורון בן אברהם
מאמר על סצנת הפרה-פאנק ההיסטורית של דטרויט פרי כתיבתי
פרק של קומיקס אפל "ניצוץ באופל" – דורון בן אברהם, עדי שניידרמן ואני
ביקורת וראיון עם להקת "דיואלט"  – גדי ברינקר וליאור אשכנזי
מאמר על משמעותם של חלומות בקולנוע – שאול אולמרט

היוצרים של "קוף מכונף #4":
גדי ברינקר
ליאור אשכנזי
דורון בן אברהם
שאול אולמרט
דורון שיינר
איילת לנדאו
עדי שניידרמן
יוגב נחשון
שחל יריב
קושו
אלן מון
מתי שמואלוף
מיכל עילם
היידי קרופ
משה בן-הראש
עודד אראל (אנוכי)

נדמה לי (בלי התחייבות) שעוד נשארו לי מספר עותקים מקוריים של הגליון הזה,
אז אם יש סיבה ממש טובה (כמו הצלת חיים), אוכל לתרום עותק.

המנטרה הראשונה על ה"structure" יצאה לאור בשנת 1997
בדפוס שחור לבן בגודל A3 באופן עצמאי וגם בתור "ספרד" – עמוד מרכזי כפול בגליון מס' 6 של כתב העת "קוף מכונף".
בנוסף לכך הטקסט הושמע בקריאה רדיופונית לילית של דן תורן בתחנת רדיוס,
השמעה אשר לצערי לא הקלטתי..

לאחרונה עימדתי את המנטרה מחדש במטרה להציגה ברשת דרך Google Docs,
הנה קישור למהדורת רשת 2012:

המנטרה הראשונה על ה "structure" – עודד אראל – מהדורת רשת 2012


https://docs.google.com/document/d/1kdPIOmAo4ms7xJIr-PmzYBVVAH8oJ7BqeCmsBPfG3z8/edit